פרק ראשון
גלול למטה. הרקע של העמוד כולו יעבור לצבע של הסקשן הבא, בלי קו מפריד ובלי קפיצה.
פרק שני
אותו טקסט, אותה פריסה, ורק ערכת הצבע מתחלפת. זה מה שנותן תחושה של מעבר בין פרקים.
פרק שלישי
בפרויקט אמיתי הצבעים מגיעים מהטוקנים של העור, ולא נכתבים בכל סקשן מחדש.
פרק רביעי
המעבר הוא 0.8 שניות. מהר מזה מרגיש כמו הבהוב, ואיטי מזה מרגיש כמו באג.